ניטור איכות מתן הדשן בחלקה
לעיתים, מתרחשת סטייה מהותית בין
הגדרות יישום הדשן הרצויות בשטח, אשר מוגדרות במערכת ההשקיה הממוחשבת, לבין הכמות המיושמת
בפועל בכל חלקה. במטרה להימנע מסטיות מהותיות אלה, פיתחנו שיטת עבודה ייחודית:
בתיאום עם החקלאי, נבחרת חלקת גידול לבדיקת סטייה קיימת, בה דוגמים את מי הטפטפת היוצאים בנקודות שונות בחלקה.
בעזרת חיישני תכולת יסודות הזנה נבחנים שני פרמטרים עיקריים:
א. אחידות בפיזור הדשן בחלקה.
ב. ריכוזי יסודות ההזנה היוצאים ממי הטפטפת.
במקרה של אבחון סטייה, יש לבצע מספר פעולות פשוטות יחסית על מנת לתקנה ובכך, ניתן יהיה להבטיח דיוק הדישון ופיזורו באופן שווה בשטח. פעולה המייעלת הן מבחינה חקלאית והן מבחינה כלכלית.
תיאור מקרה בשטח:
במהלך סיור של אגרונום דשן הצפון בחלקת אבוקדו באזור הצפון, בלטה לרעה חלקה אחת משאר החלקות. נוף העצים לא גדל בצורה אחידה, בחלק מהשורות נראו עצים "שקופים" עם כמות עלים דלילה מהרגיל, והייתה ניכרת גם תמותת עצים. המשקה ציין בנוסף שהחלקה סבלה מבעיות ניקוז.
שיטת פעולה:
הוחלט לקחת דגימת מי טפטפת משני אזורים במטע- אזור אחד בו מצב העצים נראה תקין מבחינת חיוניות ואזור שני בסביבת עץ הנמצא במצוקה עם נשירת עלים גדולה. החקלאי העיד כי הוא מדשן 300 סמ"ק לקוב עם דשן מסוג "סער 8-0-4", כאשר החלקה משקה בשני טאקטים וכל דגימה נלקחה מטאקט אחר.
על פי חישובי המרה שנעשו, היו אמורות להתקבל תוצאות של 38.5ppm חנקה ושל 12ppm אשלגן, במכשירי ההוריבה (HORIBA– מכשיר לביצוע מדידות שדה).
תוצאות:
בסביבת העצים ה"שקופים" נמדדו 180ppm חנקה, 58ppm אשלגן ובנוסף, נמדד EC של 2MS.
בסביבת העצים ה"חיוניים" נמדדו 60ppm חנקה, 14ppm אשלגן ובנוסף, נמדד EC של 1.37MS.
מסקנות:
יחס הדשן שנמדד במי הטפטפות, בשתי הבדיקות, התברר כתקין, זאת לאחר המרת המינונים לחנקן צרוף ולתחמוצת אשלגן - היחס נשמר בקירוב של 1:2, בהתאם למצופה.
יחד עם זאת, כמות הדשן באזור העצים ה"שקופים" הייתה פי 4.6 מהרצוי, וגם רמת ה-EC שהתקבלה הייתה גבוהה מהמצופה. בנוסף, כמות הדשן שהתגלתה באזור החיוני הייתה פי 1.5 מהרצוי. רמת ה-EC הייתה בתחום הרצוי לגידולי אבוקדו.
פעולות מתקנות:
לאחר התייעצות עם האגרונום הראשי של דשן הצפון, איל קדושים, הוחלט לחזור לשטח ולמפות בצורה מדויקת יותר את האזורים החלשים. היה צורך בחידוד האם הטאקט שמקבל כמות דשן הגבוהה פי 4.6 מהרצוי, באמת סובל יותר מאשר באזורים חיוניים ואם כן, יש לקחת דגימות קרקע בכדי לעמוד גם על רמת המליחות בקרקע.
לאחר קבלת תוצאות בדיקות הקרקע, אומת החשש כי בחלקת העצים "השקופים", רמת ה-EC הייתה גבוהה יותר, נוצרה הצטברות של מליחות לאורך זמן. בעקבות הממצאים, המלצתנו הייתה לבצע פעולת שטיפה למטרת הדחת מלחים. לאחר ביצוע פעולות אלו, החקלאי העיד כי היה שינוי לטובה בחלקה החלשה.
הצוות המקצועי של החברה מורכב מתשעה אגרונומים המתמחים בתחום ההזנה המינרלית של הצמח, פרוסים ברחבי הארץ ועומדים לשירות הלקוחות בכל עת.
להורדת המידע
בתיאום עם החקלאי, נבחרת חלקת גידול לבדיקת סטייה קיימת, בה דוגמים את מי הטפטפת היוצאים בנקודות שונות בחלקה.
בעזרת חיישני תכולת יסודות הזנה נבחנים שני פרמטרים עיקריים:
א. אחידות בפיזור הדשן בחלקה.
ב. ריכוזי יסודות ההזנה היוצאים ממי הטפטפת.
במקרה של אבחון סטייה, יש לבצע מספר פעולות פשוטות יחסית על מנת לתקנה ובכך, ניתן יהיה להבטיח דיוק הדישון ופיזורו באופן שווה בשטח. פעולה המייעלת הן מבחינה חקלאית והן מבחינה כלכלית.
תיאור מקרה בשטח:
במהלך סיור של אגרונום דשן הצפון בחלקת אבוקדו באזור הצפון, בלטה לרעה חלקה אחת משאר החלקות. נוף העצים לא גדל בצורה אחידה, בחלק מהשורות נראו עצים "שקופים" עם כמות עלים דלילה מהרגיל, והייתה ניכרת גם תמותת עצים. המשקה ציין בנוסף שהחלקה סבלה מבעיות ניקוז.
שיטת פעולה:
הוחלט לקחת דגימת מי טפטפת משני אזורים במטע- אזור אחד בו מצב העצים נראה תקין מבחינת חיוניות ואזור שני בסביבת עץ הנמצא במצוקה עם נשירת עלים גדולה. החקלאי העיד כי הוא מדשן 300 סמ"ק לקוב עם דשן מסוג "סער 8-0-4", כאשר החלקה משקה בשני טאקטים וכל דגימה נלקחה מטאקט אחר.
על פי חישובי המרה שנעשו, היו אמורות להתקבל תוצאות של 38.5ppm חנקה ושל 12ppm אשלגן, במכשירי ההוריבה (HORIBA– מכשיר לביצוע מדידות שדה).
תוצאות:
בסביבת העצים ה"שקופים" נמדדו 180ppm חנקה, 58ppm אשלגן ובנוסף, נמדד EC של 2MS.
בסביבת העצים ה"חיוניים" נמדדו 60ppm חנקה, 14ppm אשלגן ובנוסף, נמדד EC של 1.37MS.
מסקנות:
יחס הדשן שנמדד במי הטפטפות, בשתי הבדיקות, התברר כתקין, זאת לאחר המרת המינונים לחנקן צרוף ולתחמוצת אשלגן - היחס נשמר בקירוב של 1:2, בהתאם למצופה.
יחד עם זאת, כמות הדשן באזור העצים ה"שקופים" הייתה פי 4.6 מהרצוי, וגם רמת ה-EC שהתקבלה הייתה גבוהה מהמצופה. בנוסף, כמות הדשן שהתגלתה באזור החיוני הייתה פי 1.5 מהרצוי. רמת ה-EC הייתה בתחום הרצוי לגידולי אבוקדו.
פעולות מתקנות:
לאחר התייעצות עם האגרונום הראשי של דשן הצפון, איל קדושים, הוחלט לחזור לשטח ולמפות בצורה מדויקת יותר את האזורים החלשים. היה צורך בחידוד האם הטאקט שמקבל כמות דשן הגבוהה פי 4.6 מהרצוי, באמת סובל יותר מאשר באזורים חיוניים ואם כן, יש לקחת דגימות קרקע בכדי לעמוד גם על רמת המליחות בקרקע.
לאחר קבלת תוצאות בדיקות הקרקע, אומת החשש כי בחלקת העצים "השקופים", רמת ה-EC הייתה גבוהה יותר, נוצרה הצטברות של מליחות לאורך זמן. בעקבות הממצאים, המלצתנו הייתה לבצע פעולת שטיפה למטרת הדחת מלחים. לאחר ביצוע פעולות אלו, החקלאי העיד כי היה שינוי לטובה בחלקה החלשה.
הצוות המקצועי של החברה מורכב מתשעה אגרונומים המתמחים בתחום ההזנה המינרלית של הצמח, פרוסים ברחבי הארץ ועומדים לשירות הלקוחות בכל עת.
להורדת המידע
ייעוץ עם מומחה
